הצהרת אמנית

 

בעבודותיי אני מתמקדת בנושאים אישיים תוך הסתכלות פנימה. אני נוברת בארכיון הצילום המשפחתי, משחזרת אובייקטים של זיכרון, ומצלמת דיוקנאות עצמיים.

בצילומי האובייקטים שלי אני נעה בין טבע דומם, צילומי חפצים שלקחתי מבית אמי וצילומי מאכלים שהיתה מכינה, באמצעותם אני בוחנת את מושג הנראות של הזיכרון.

באופן הזה, באיזשהו מובן, אני חוזרת להיות הילדה הקטנה, מנסה לגעת באמי.

כך גם באמצעות מהלכים של צילום מטופל אותם אני מבצעת על תמונות מהאלבום המשפחתי.

בדיוקנאות העצמיים שלי אני עוטפת ומלבישה עצמי במאכלים מתוך רצון לחזור לבית החם של הורי. בנוסף, במטרה להשתחרר ממוסכמות ותכתיבים על אידיאל היופי, אני בוחרת להסתכל ולראות נכוחה, לקבל את עצמי כמו שאני עם השינויים וסימני הגיל.

בעזרת המצלמה אני מתבוננת במצבים ותהליכים בחיי: בסדרה חלל Space ובשני סרטי וידאו קצרים אני מתייחסת לקן המתרוקן, והריחוק משלושת ילדי שבחרו להתגורר מעבר לים.

באמצעות הצילום המטופל בחרתי לעמוד מול כאב מהעבר, ולעבד את חווית הלידה השקטה אותה עברתי בהריון הראשון שלי, כאב שהיה אצור בתוכי שנים רבות ורק עתה יכולתי לחזור ולעמוד מולו.

אני עוברת תהליך של היחשפות בפני המצלמה, ובאמצעותה בפני - תהליך של התבוננות וקבלה שלי את עצמי.

 

רונית שפירו, 2023