65+

I turned the camera towards myself.

Redirecting the focus, I became the subject and was able to look within.

 A visual diary, this series asked of me to dare, to be exposed, to use the camera to look at myself from the outside in and discover myself for myself.

I wish to address matters that concern my life and the lives of others; aging, love, pain, being alone, loneliness. Looking at my own life - the difficulties, the struggles, the complexities, the acceptance and the victories - I tell the tale of a woman over the age of 65, living on her own. 

The camera accompanies me and my life. It has become my companion, my partner in dialogue. The camera helps me to see, understand, and connect more. It helps me to appreciate life more.

June, 2020

​

+65

סובבתי את המצלמה אלי. הגיע הרגע לשים את הפוקוס על עצמי, להתבונן פנימה.

התחלתי לצלם יומן אישי.

החלטתי להעז, להיחשף, להסתכל על עצמי מהצד באמצעות המצלמה.

לגלות לעצמי את עצמי.

יש בי רצון לדבר על נושאים הנוגעים לחיי ולחיי אחרים; הזדקנות, אהבה, כאב, חיים לבד ו/או בדידות. חשוב לי להראות חיים של אישה אחרי גיל 65 שחיה לבדה, וזאת באמצעות הסתכלות עלי ועל חיי - הקשיים, ההתמודדויות, המורכבויות, ההשלמה והניצחונות.

אני מלווה את עצמי, את חיי והקורות אותי עם המצלמה אשר הפכה לבת לוויה שלי, לבת שיח. המצלמה עוזרת לי לראות יותר, להבין יותר, להתחבר יותר, להעריך את חיי.  

יוני 2020